הלשון שלי נרדמת היא נהיית קרה
כי אני כל כך רוצה לצרוח לצעוק לזעוק
סערה מתנפחת בקירבי והיא יוצרת את סדקי שפתותיי היבשות הן
חותמות כאבני רחיים את חרצובות לשוני הדואבת.
אז עכשיו
לא אתה
ולא אני
עכשיו ריק
זה עושה לי צרבת כחלק מן ההתפוצצות שממתינה בשטנה בבטני, זה
מפרק את שאר גופי עורי נימתח על פני בשר על פני שרירים על פני
גידים על פני ורידים ועצמות ...אל תישאל אותי מה בא אחר כך,
אני כבר לא יודעת.
זה זמן
זה הזמן שיודיע מתי לכבות את האורות. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.