ידעתי שמתישהו אני אמצא אותך כאן, שאיכשהו הדברים שלך יגיעו
לכאן ואני אוכל לקרוא אותם ולהגיד- אה!
לזאת חיכיתי!
היא תבין מה שאני אגיד, היא מרגישה בדיוק כמוני.
אז הנה, קיבלתי את מה שביקשתי.
הדברים שלך באמת הגיעו לכאן, ואני באמת אמרתי לעצמי שסוף סוף
מישהי תבין אותי...
ראיתי באיך שכתבת
שאת חושבת כמוני
ראיתי במה שאמרת
שנפגעת במקומות שאני.
ראיתי שהיינו יכולות לסתדר כל כך מצויין.
ו אלוהים כמה שמחתי!!!!
שצדקתי!
שניחשתי.
שפעם אחת המזל לא תיעתע בי והראה לי "טיזר" קטן של מה שרציתי
רק כדי לקחת את זה אחר כך ממני בצחוק גדול ולועג ולהגיד "שוב
הפסדת", ולחכות לראות מתי כבר ימאס לי מכל החרא הזה.
נו טוב.
הרגלים ישנים לא משתנים.
גם לא הרגלים של המזל.
אחרי שהבנתי שאת לא נמצאת יותר, הכל נהיה לי הרבה יותר ברור.
באמת.
אז אני קצת כועסת שחיכיתי לך אבל את הלכת קודם.
כי גם אני רציתי, אבל בסוף נשארתי.
חיוך מריר של הפסד מרוח על הפרצוף שלי.
אבל יש בו קצת תחושת ניצחון, כי אם המזל ימשיך ככה,
ניפגש ממילא עוד מקסימום כמה חודשים.
להתראות בגלגול הבא, יעל ג'סט.