סילביה שלי.
יושבת לך בנחת,
ליד דלת חדרי.
אני מביט בך
ונמס...
מיתרפקת
עלי, חמודה כל כך, סילביה
מקסימה, אני פשוט
אוהב אותך.
הגב קצת מעוקם,
שערותייך בתיפזורת,
היטבעת בהן כל חלקה
טובה בביתינו.
את מביטה בי,
המבט מזוגג
ואוהב, סילביה שלי,
את נעימה לליטוף, נעימה
עד כאב.
מחממת את יצועי בלילות
החורף הקרים,
סילביה,
"אהובת הספן הנישכחת", כך
קראתי לך, ובאת למיטתי...
הפרווה חומה,
פח זבל מקסים מהלך,
את סילביה ש ל י,
סילביה שאני כל כך אוהב. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.