שלומית אלון / עצב |
אל הלב חודרים צער ויגון.
המוני פרחים.
נרות דולקים.
שקט.
כאב.
חושך מתקרב.
הזיכרונות עולים,
האנשים בוכים,
צריך להמשיך ולזכור!
צריך לעזור להחזיר את
האור!
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|