עמיתי קאופמן / מחשבות שכאלה |
והקור שפגע בגופי גרם לצמרמורת
של געגוע
של הפסד
ואני מתחת לפוך חושבת
והמחשבות עולות
ואיתן הדמעות יורדות
ילדות שלא התחילה
והסתיימה ככה סתם
געגוע
געגוע למישהו שלא היה
ואני פה, שלא היתה לי ילדות
רוצה להיות קצת ילדה
להכיר את הדברים שכל כך חסרים לי
השובבות של הילדות
המסיבות, הדיסקוטקים
שאף פעם לא הייתי
ואני פה לבד מתחת לפוך רק יכולה לחשוב
איך היה אם באמת היתה לי
ילדות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|