אחרי שהכל נגמר
ואלוהים ברח מהארץ
אני מכבה את האור, ומתחילה לנשום.
וכבר אין לאן ללכת
ואין לאן לברוח
אז פשוט להרדם
ולהתחיל לחיות

ובחוץ הכל סגור
אין אחד שנהנה בפחד
ורק כוכב אחד נופל
לעולם אחר של טוב
והכל כבר מותר
אין אדם שיגיד אחרת
עם כל הזמן שבעולם
אפשר להרגע ולהתחיל לחשוב

ויש תחושה של ריקנות
אחרי שכל החלולים הלכו
ואין כבר יותר כח להמשיך להלחם
אני בוכה על כל שטות
על השטויות שהם בכו
גם אני רוצה ללכת למקום אחר

ואלוהים מוסר לי ד"ש
ע"י אבק של מלאכים
הוא נהנה לו שם רחוק
אבל מזמן כבר לא משפיע
אחרי שהכל נגמר
והשמיים כבר נפלו
הוא מנסה להתקרב , נוגע לא נוגע