|
במעילי השחור והארוך
הולך אני לבד ברציף הישן
הרוח מטלטלת אותי מצד אל צד
החורף הגיע ואיתו הגיע הכאב הקר
המתוק
הקור עוטף אותי
ואני מתכרבל בו כמו שמיכת צמר
כל חורף מזכיר לי את קודמו
וגם זה הולם בי עם תמונות מרצדות
שהלכנו בגשם, זרועותינו שלובות
אוחזים נאהבים |
|
|
כמה פעמים ספרת
עד עשר ושום-דבר
לא קרה?
אחד, שניים,
שלושה, ארבעה,
חמישה.
מה קרה?
ספרתי אריות ולא
כבשים.
אחד עייף
ומטופש. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.