|
בדמי ימיהם נלקחו
בטרם עת מתו מיתה איומה
אני ישבתי בבית וחשבתי עלייך
למחרת כולם יושבים מוכי בהלה
ואני עדיין חשבתי עלייך
כאילו הריח שלך שטעמו מר
עולה באפי בכל מקום
מנסה להרגיש כאב אבל לא יכול
המוות לא משפיע עלי עוד
ובכיתי |
|
|
יש לי חבר
שקוראים לו
בנימין...
חבר של בנימין |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.