אני אוהב להיזכר בפשע הזה, הוא היה בין הראשונים שפענחתי אז
הייתי עוד צעיר.
כל הסיפור התחיל במקרה עבדתי כעוזר צלם בטלוויזיה ולכן טבעי
היה שישלחו אותי לחו"ל לבדוק לוקיישנים לתכנית של פספורט.
נסעתי לפתע במטוס גיליתי שאני טס עם ה2 אנשים שאני מעריץ בכל
לבי.
גדי סוקניק איש סיירת מטכ"ל שבצעירותו הרג לפחות255 ערבים
ונהיה איש חדשות רציני, ודודו דותן בדרן בחסד ואיש עם לב
ואוזניים בגודל מעורר דאגה. התיישבתי במטוס הם היו החברים הכי
טובים.
"חרא אוכל אה?" אמרתי בניסיון נאש לפתוח בשיחה.
"כן" אמר דודו בקולו הנשי מתנשא.
גדי סוקניק לא שמע את השיחה מפני שהיה שקוע בקריאת ספר שעל
הכריכה היה כתוב בצבעים זוהרים "הרצח המושלם"
"איך הספר, גדי?" שאלתי את איש החדשות,
חביב חביב ענה הסוקניק הגדול.
לא עברה שעה והיינו באנטליה עיר הנופש החמימה, לפתע גיליתי
שאני ושני הסל בס חולקים אותו מלון. הצעתי להם לחלוק מונית
כשנסענו דוד ואני פיט פתנו על כל מיני נושאים, סוקניק היה
עדיין שקוע בספר שלו.
בכניסה למלון נפרדתי מהשניים, כבר היה מאוחר וכולנו היינו
עייפים מאוד.
את שינתי הפריעה צרחה של אחת העובדות מהקומה למעלה, כל התושבים
מהקומה שלי רצו למעלה שם בחדר של 212 שכב דוד דותן, הוא היה
מת.
על המיטה ישב סוקניק הוא נראה המום ולא מאמין
"מה קרה?" שאלתי, "הלכנו לישון והוא לא קם" ענה סוקניק
בעצבות.
"התקף לב אמר הרופא התורכי וזה מה שהוא רשם בדו"ח.
כל זה נראה לי חשוד לדודו דותן מעולם לא היו בעיות לב...

                         

פרק ב
משהו הסריח בסיפור הזה וזאת לא הייתה רק הגופה של דודו דותן,
משהו אמר לי כל הזמן שהיתה סיבה יותר אפלה למותו של בדרן העל
הזה.
התחלתי לחפש רמזים, לכאורה היו כמה חשודים השומר במלון התורכי
שדודו דותן הצביע עליו ולא נתן לו טיפ,  היה כמובן דודו טופז
שתמיד שנא את דודו דותן כי היה להם אותו שם ורבים התבלבלו,
נזכרתי אז בסיפור שמישהו הביא לתכנית של טופז קלטת וידאו בה
הוא צילם זקנות יפניות הזקנות צרחו כמקהלה ממושמעת "אנחנו תמיד
רואים רשות הבידור עם טוטו טוטן" החיוך על פניו של מלך
הרייטינג השתנה במהרה להבעת זעם, ואתם יכולים לנחש שמביא הקלטת
הלך הביתה בידיים ריקות, דודו דותן הזה אמר פעם טופז שלא
לציטוט קורא תגר על השם שלי, אם לא היה אותו אני הייתי הדודו
היחיד בעולם הבידור!
מצד אחר היה את זלמן שושי, טרנסוסטיט חולה רוח שהיה מוכן לעשות
הכל בשביל תשומת לב, גם רצח מחריד, כולם זכרו את סיפור בורג
רובינשטיין ו2 הזקנים, ידעתי שושי יכול להכות שנית.
גם גדי סוקניק היה חשוד, הוא היה חבר טוב של דודו דותן, לא
ידעתי מה בדיוק היה המניע שלו, אבל הוא היה האחרון שראה אותו
בחיים.
אי לכך החלטתי לטוס חזרה ארצה ללוויה, חשבתי שאוכל למצוא שם
פרטים חדשים.
במטוס חזרה שמתי לב שסוקניק היה במצב רוח טוב מדי לאדם שאיבד
חבר לפני כמה שעות.
בדרך הגיעה שיחה מהמשרד, עניתי. הבוס שלי כעס מאוד "אתה לא
עשית כלום בתורכיה אתה מבזבז את הכספים שלנו, אני אפטר אותך"
"בוס תקשיב" התחננתי "עליתי על משהו בפרשת דודו דותן, אני חושב
שאני יכול לפתור את החידה של מותו, אתה יודע כמה רייטינג
נקבל!?"
הבוס אמר בכעס "אני נותן לך שלושה ימים, אם לא תגלה כלום ראה
את עצמך מובטל"
ידעתי שעכשיו הכל תלוי בי.
כל המי ומי של הבידור הישראלי באו ללוויה של דודו דותן, היו שם
יותר סלבריטיס מהפסיטגל, אלמנתו בכתה בכי כואב ומר, לפחות
בשבילה אני חייב לדעת את האמת.
הלכתי לדבר עם הנוכחים, ראשונה הייתה ציפי שביט, היא הייתה
מאוד עצובה, התקרבתי אליה, "הוא היה יקר לך?" שאלתי, "הוא היה
ידיד טוב שלי" לפתע נזכרתי בכתבה בטור רכילות שראיתי בסוף שנות
ה70 שם היה כתוב בערך ככה "דודו דותן והכוכבת של תקופתנו ציפי
שביט נראו נכנסים למועדון השיקי מלכי הדיסקו ברחוב דיזנגוף"
הבנתי שכל העדויות הצביעו שדודו וציפי היו יותר מידידים.
"הזדיינת איתו!?" שאלתי בגסות לא אופיינית לי.
"מה?! אתה מטורף!"
"תודי הוא טחן אותך כמו בשר לקציצה" נכנסתי לטראנס
לפתע כוכבת העבר נמוכת הקומה נשברה  "כן! שכבנו היה לנו רומן,
היינו נאהבים, אבל אז היא נכנסה!" והצביעה על אישתו שישבה בצד
ועדיין הייתה בהלם.
"אהבת אותו ציפי לא יכולת לוותר עליו, גם אחרי 20 שנה האש לא
כבתה, ועכשיו החלטת לפעול!"
"אתה מטורף! איך אתה מעז? נכון, עדיין אהבתי אותו אך לא הייתי
הולכת על צעד קיצוני שכזה, חוץ מזה מעולם לא הייתי באנטליה."
עכשיו התחלתי להבין שכנראה ציפי באמת לא רצחה את דודו, אך
החלטתי לנסות לשבור אותה ולנסות להוציא ממנה וידוי. "אישה
במעמדך יכולה להרשות לעצמה רוצח שכיר!"
לפתע ציפי הוציאה מהתיק שלה פתקית, קראתי בה זה היה מצב חשבון
הבנק שלה, לא ראיתי כל כך הרבה מינוסים בחיי, מסתבר שקשה
להתפרנס מתהילת העבר, וגברת "כולם הלכו לג'מבו" מתקשה לגמור את
החודש, הרגשתי נבוך במקצת אך החלטתי להמשיך לחקור.
דודו טופז עמד ליד הארון, לידו עמדו 3 בחורות בנות 15 כולן
בלונדיניות עם מבטא סלובקי כבד, "מה נשמע דודו?" צעקתי למלך
הטלוויזיה.
דודו חייך קלות, "איבדנו אדם גדול" הוא אמר,  "חורושו
סלובקיה?" שאלה הסלובקית משמאל, דודו לא ענה, הוא מעולם לא
דיבר סלובקית.
הלכנו עם דודו לצד, איפה שהיה הכיבוד, הכיבוד דרך אגב היה טוב
מאוד ראיתי שמשפחת דותן לא חסכה על הקייטרינג בלוויה.
"זה קשה שכולם מבלבלים בינך לבין מישהו אחר, הא?" תקפתי.
דודו נהיה נבוך "למה אתה מתכוון"
"אתה יודע שלמישהו יש שם כמו שלך ואתה עוסק באותו מקצוע, יש
הרבה בלבול"
דודו הנהן "אני יודע למה אתה מתכוון, לסיפור עם הזקנות
היפניות, הרבה בלבלו ביני לבין דודו..."
קטעתי אותו באמצע דבריו "תמיד רצית להיות מלך הרייטינג, אבל
מלך יכול להיות רק אחד! לא יכל להיות מקום בטלוויזיה לעוד
דודו, אז החלטת להיפטר מהדודו השני!
אתה עשית את זה כבר בעבר, דודו פישר עמד להיות כוכב גדול, ב91
הוא היה באמצע תכנון שינוי תדמית משירי חסידים הוא התכוון
להתחיל לשיר שירי פופ, ממה ששמעתי אז הוא היה ריקי מרטין הבא!
אבל אתה דודו טופז הפעלת את הקשרים שלך, עשית שיבטלו לו
הופעות, הזמנת אותו לתכנית שלך מה שפגע קשות בתדמית שלו, סידרת
עם חנויות דיסקים שישימו את הדיסק שלו במדף ה קלאסיג'אז וכך
איש אפילו לא הסתכל על זה,  אין לך אלוהים, בכל מה שקשור
לבידור!"
"טוב, אני מודה קינאתי בדודו פישר, אבל לא בגלל שהוא היה זמר
טוב, זה בגלל סיפור אחר, כשהיינו ילדים שנינו רצינו להתקבל
למקהלת בית ספר, והוא עקף אותי בקול אחד, של מורה להתעמלות,
זאת הייתה רמאות היא הייתה שומרת מסורת, ובגלל זה בחרה בו"
"איזה מזל" צחקקתי לעצמי .דודו המשיך "לא היה לזה קשר לכך ששמו
היה דודו, וזה נכון שדודו דותן לפעם בלבל אנשים, אבל דודו דותן
היה לא אפנתי כבר 10 שנים,  הוא לא הגיע לברכייים שלי!"
"בעצם כן" אמרתי, "דודו דותן היה מאוד נמוך."
"אבל לא עד כדי כך" התגונן טופז, בינתיים שתי הסלובקיות התחילו
לצעוק לעברו משהו על תעודת זהות, שדודו לכאורה לקח מהן.
מבחינתי טופז היה עדיין חשוד, למרות שידוע היה שלא היה באנטליה
באותו יום.
עברתי במהרה על כל שאר המוזמנים, לא היו חשודים רציניים, עד
שראיתי באופק שמלה צעקנית במיוחד, ידעתי שיש רק מישהו אחד
שילבש את זה, זלמן שושי הטרנסוסטיט הרמאי. הוא עמד ליד הכיבוד
ומצץ בננה בתאווה.
התקרבתי אליו, "היי כוסית, איך זה להיות רוצח"
-"מה סוכר? מי רוצח?"
-"אתה! אני מכיר אותך, אחרי מה שעשית עם רובינשטיין ב99 , היית
קצת בכותרות עברו שנתיים וכולם שכחו ממך, נהיית סתם נושך כריות
רגיל, היית צריך להיות בכותרות אז רצחת את דודו!"
-"טוב, אני מודה, שכבתי עם דודו דותן, הוא היה ביסקסואל,
ניהלנו רומן, בטוסקנה השמשית..."
-"אני לא ממש רוצה לדעת את זה" זה היה פרט עסיסי אך לא ממש
הכרחי , עכשיו ידעתי שכמה שבועות לא אוכל לישון בגלל התמונות
שיעלו לי בראש.
נשאר לי רק עד אחד גדי סוקניק החבר הכי קרוב של דודו דותן, הוא
עמד ליד הארון עם פני פוקר, לפתע הוא התקרב עליי.
"אני צריך לדבר אתך במקום פרטי" הוא לחש לי באוזן.
הלכנו יחד לצד ליד אחד הקברים, "אני יודע שאתה מנסה לפתור את
הרצח, אתה לא אמור לדעת אבל יש לי פרט שיכול לעזור לך"
"מה זה?" שאלתי.
"פגשתי את דודו טופז בדיוטי פרי באנטליה, הוא בא במטוס אחר."
לפתע התאוריה על דודו טופז קיבלה נוכח של אמת.  רק התפלאתי איך
איש חדשות רעב לסקופים כמו סוקניק לא ישמור לעצמו את הסוד,
ויחשוף זאת בתכניתו.
"למה אתה מספר לי את זה?" שאלתי בתמיהה.
"כי אני רוצה שהאמת תצא לאור, לא הייתי רוצה להסתכסך עם דודו,
אבל אני שונא אותו על מה שהוא עשה, אהבתי את דודו דותן, הוא
היה חברי הטוב ביותר"
לפתע מתיקו נפל ספר, גדי התכופף מהר להרים אותו, בהצצה יכולתי
לראות את הכותרת "רצח מושלם"


                                        פרק ג

דודו טופז נלקח לחקירה, השוטרים שהזמנתי חטפו אותו וגררו אותו
ואת שלושת הנערות הסלובקיות לניידת, ומשם לתחנה.
דרך הניידת נשמעה צרחה "אל תרביצו לי בפנים, אני צריך
אותם!!!"
חזרתי הביתה בהרגשת הקלה, תיק רצח דותן נפתר!
עליתי לדירתי ותכננתי לישון, הגיעה לי מנוחה טובה אחרי היומיים
שעברו עליי. נכנסתי הביתה, הדלקתי את הטלוויזיה וזרקתי את עצמי
על הספה, ערוץ 2 שידר פרסומות מחרידות למדי, לפתע הופיע במה
מוארת ומעליה הכתובת " ראשון בבידור- עם דודו טופז" למטה הייתה
כתובת קטנה "שידור חוזר מיום שבת" לפתע הפלתי את כוס התה
ששתיתי, שבת!? הרי דודו דותן מת בשבת, טופז לא יכל להיות בשני
מקומות בבת אחת. הבנתי שגדי סוקניק שיקר לי בפנים.
לפתע נפסקה תכניתו של טופז באמצע זאת הייתה מהדורת חדשות
מיוחדת. הקריין החל לדבר "דודו דותן לא מת מהתקף לב, או כפי
שחשף גדי סוקניק שסיכן את חייו ושמו הטוב הוא נרצח על ידי דודו
טופז"
עכשיו כעסתי כפליים לא רק שהוא שיקר לי אלא גם לקח לי את
התהילה, החלטתי לנצח אותו במגרש שלו, ירדתי למטה נכנסתי
למכונית שלי, ונסעתי בשיא המהירות רציתי להגיע לאולפן לפני סוף
התכנית.
הגעתי במהירות שיא נשארו רק 5 דקות למהדורה, השתמשתי באישור
שלי להיכנס לאולפן, כי הרי עבדתי בטלוויזיה, התפרצתי לשידור
והתיישבתי ליד סוקניק.
"אני רוצה לשאול אותך  שאלה, גדי"
"אתה מפריע לי באמצע שידור" צעק עליי העיתונאי.
"איך זה להיות שקרן רוצח וגנב?!"
"אתה משוגע, אבטחה אבטחה קחו אותו"
תפסתי את המיקרופון " דודו טופז בערב שבת היום בו נרצח דותן,
הקליט את התכנית שלו, יש לו אליבי מושלם, אתה לעומת זאת
סוקניק, מאז שהשתחררת מסיירת מטכ"ל היית חייב לספק את יצר ההרג
שפיתחת שם, ראיתי את הספר וגם שמתי לב לסימניה בעמ' 234
"הוצאתי מכיסי שכפול של העמוד, בו היה כתוב חנק בכרית, ללא
סימנים.
"מעולם לא היה לי את הספר הזה!" צעק סוקניק, "אתה לעומת קראת
אותו"
"הו באמת" הוצאתי מכיסי שוב ארנק עור שחור, "הרשיתי לעצמי
לכייס אותך בלוויה גדי" הוצאתי חשבונייה של סטימצקי מיום שישי
היום בו המריא המטוס המקולל לטורקיה. "אז סוקניק רצחת את דותן,
והאשמת אדם חף מפשע אתה הולך לחטוף על זה!" לפתע סוקניק, בעט
בי בחוזקה, נפלתי, 3 שומרים רצו עליו אך הוא בבעיטות קונג פו
הדף אותם, וקפץ מהחלון, זאת הייתה קומה שביעית הוא נפל בדיוק
על כיסא גלגלים של זקנה אחת, ירדנו מהר למטה אבל לא מצאנו את
הגופה.
המשטרה הכריזה עליו כמת ו100 מטר משם מצאו גופה של אישה זקנה,
חשדתי שאולי יש סיכוי שאיש החדשות רימה את כולנו...
"אתה חוזר לעבוד? יא נבלה" שאל אותי הבוס, "לא תודה" אמרתי"
אני פתחתי עסק משתלם יותר אני בלש פרטי עכשיו. "