שוב אני משוטטת במדבר
רק עם עצמי ועם משהו ללבוש
עוד חלום בין הגלים נשבר
ואין לי יותר מטרות לכבוש.

חיכיתי שנים כה רבות וקשות
לטיפה קטנה של מים
פתאום ירד לו גשם מהשמיים
ושפתיי הופכות שוב יבשות.

הגשם היה פתאומי וקצר
אני הייתי כל כך צמאה
ושוב אני עם לחם צר ומים לחץ
לרגע חשבתי שאני שלמה.

השמלה שלי כמעט נופלת מעליי
וקרני השמש שורפות לא רק את העור.
חיפשתי כל כך את האור
ואני אמשיך עד סוף שנותיי, אולי.

הרגבים של נשמתי
מחכים לעוד מטר
אך שום דבר אמיתי
כבר לא נותר

עדיין אני משוטטת במדבר
עוצרת לשניה ומכינה קפה מר
על הסיפור שהיה עוד יסופר
אבל הסיפור הזה, בינינו, כבר נגמר.