זו כבר שעה מאוחרת
כך אומרת לי אחותי
מתי את מתעוררת
היא שואלת אותי
אולי ב7:30-, אולי ב7-
אני עונה, כבר מתה מעייפות
וזה לא חשוב, אבל אולי אני טועה
אני הולכת לחדר באיטיות

מחשבות קטנות, דברים קטנים
אהבות ראשונות, הראש בעננים
אני שוכבת במיטה

אני שוכבת במיטה
וסופרת שניות קטנות של שקט
מחשבות קטנות לתוך הלילה  
על דברים שאני אוהבת
וזה לא כל כך חשוב
להתעורר מחר
כי ממילא זה שוב
יהיה אותו הדבר.

אני שומעת צלילים בראשי
צלילים ששמעתי היום
בטלוויזיה, גם ביום שישי
מורידה את השמיכה מהחום...
חושבת מה אני אעשה השבוע
אולי אנסה לכבוש ת'עולם
אני סתם צוחקת, הכל כבר רגוע
כל צליל שהיה בראשי נעלם...