אספתי את גופתה מהרצפה. הושבתי אותה. הנחתי את הראש בעדינות
על החזה הקרוע.
שטפתי היטב את הסכין. חידדתי אותו מחדש.
מסביב הכל היה כה שקט. אמא אדמה התנגנה לה בשקט. הדם המשיך
וטפטף על הרצפה.
שמתי את הקומקום מתחת לידה השמאלית. טיפות הדם היכו בתחילה
בדפנות ברעש מוזר, אבל אז הן החלו להיות עמומות.
הריח, הריח העמוק שלה, התחלף בריח המתכתי.
שמתי את הקומקום על האש. הוספתי תבלינים (חוץ ממלח).
את המרק שפכתי לכלי עמוק, ועם כפית (אני שונא כפות) התחלתי
להכיל אותה.
בתוכי.
המולקולות שלה היכו בדפנות הקיבה שלי, והיא, במלואה, מתערבלת
ומקשקשת, מתעכלת כולה, אל תוכי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.