שיר אור / הדימעה |
שנותרו כה קפואים
כה רחוקים
הם מביטים בפליאה בדמעתו הצלולה
אוספים ילדיו
לוקחים לגימה,
אני לא רציתי
לחמוק מזרועתייך
לא רציתי
שהשחר יעלה,
כשעלתה אימת החושך
מאחורי ההרים
אני דמעתי גם
על אותם רגעים.
תצאי מהאוטו,
תקחי נשימה,
אני אומר לך שלום
ואת תהיי חזקה.
מעורפלת בחושך
שובבה מתמיד
צונחת על לחי
סדוקה כראי,
נמשכת למטה
לראות לא רוצה,
לו יכלה ודאי היתה היא
שוטפת אותי איתה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|