מירסול חברוני / הכרית הישנה |
היתה לי כרית
מאד ישנה
אהבתי אותה
עם כל הנשמה
היה לה מן ריח
כזה של שינה
וחורים שהכנסתי בם
אצבע קטנה,
אז בוקר אחד
מיד כשקמתי
אמא כיבסה לי אותה
בלי שהסכמתי
את החורים
היא תפרה חיש מהר
שהכרית הישנה
לא תתפורר
והכי הכי הצטערתי
שעבר לה הריח
שכל-כך הכרתי.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|