|
היתה לי כרית
מאד ישנה
אהבתי אותה
עם כל הנשמה
היה לה מן ריח
כזה של שינה
וחורים שהכנסתי בם
אצבע קטנה,
אז בוקר אחד
מיד כשקמתי
אמא כיבסה לי אותה
בלי שהסכמתי
את החורים
היא תפרה חיש מהר
שהכרית הישנה
לא תתפורר
והכי הכי הצטערתי
שעבר לה הריח
שכל-כך הכרתי. |
|
|
רגע רגע...
יהדות זו דת או
לאום?
שלמנאסר באמת
חושב שכמה
סלוגניסטים
חפיפניקים יוכלו
לענות על השאלה
הגדולה שגם הרב
עובדיה מפחד
ממנה.
הערת הכותב: הרב
עובדיה מוסר
שמעתה אסור
להשתמש בשם שלו
בסלוגנים, ומי
שישתמש הוא רשע,
ושייצא בחוץ. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.