יש לי חבר שנשאר בן שש עשרה. הוא לא מת בתאונה או משהו כזה,
הוא פשוט נשאר בן שש עשרה. אין לזה הסבר מדעי.
לפעמים אפילו אני צועק לו תתבגר כבר אבל זה לא ממש מזיז לו כי
הוא בגיל שמתמרדים ואני שוכח. וזה לא עוזר כמה פעמים שמסבירים
לו שכבר אין ליקוויד ואין בבל ואפילו הדי.ג'יים שם כבר מזמן
מתקלטים בגלגלצ ומשמיעים בריטני זה לא עוזר. הוא עדיין חושב
שהוא רוקד גותי בשיעור מתמטיקה.
במסיבות הוא תמיד זה שמשתכר, פלא שנתנו לו רשיון, הוא כבר לא
מקיא אבל תמיד שוכח להביא סיגריות ומבקש מאחרים, ילד, נו.
החברות שלו לא הבינו אותו - ככה הוא טוען, ובגלל זה עדיף בלי.
הסברתי לו שכשהן אומרות שהוא ילדותי ופוחד ממחויבות זה דווקא
מראה שהן כן הבינו ופשוט לא הסכימו אבל הוא אומר שזו התחכמות
שלי ובכלל מה אני מדבר עם חבל"שיות שלו, ככה הוא קורא לחברות
לשעבר שלו.
אתמול ישבנו במרפסת, הוא סיפר לי על הפעם הראשונה שלו ובתמורה
הבאתי לו קולה. אני והחבר שלי עדיין משחקים שש בש ומכורים
לנוסטלגיה. מה לעשות.