בפינה נידחת של החדר
עלטה גמורה, חשכת דרור ליל
בודד, עייף ורועד
מדמיין עצמו שוכב על האפר

צלילים מקיר לקיר
הד חוזר, חודר לאוזנו
מפוחד, ממורמר ונרעד
לא מקשיב לקול הזמיר

חור בתקרה, גובה האגרה
מן האור שדרכו עובר
כמה, רעב וצמא
עיניו מביטות במראה

דמותו שחוקה קמעה
פניו לבנות, כסות לרגשותיו
רעוע, שבור ופצוע
מזיל דמעה, זיכרון לעתיד הנודע

רגע גורל בידיו מופקד
החלטה חשובה, ניצוץ של תקווה
מאוחה, צועק ומעונה
קובע כי יקום לעוד בוקר אחד

השמש תזרח גם היום לתומה
צווחות של מתים חדשים ישמע
שוב יחפש את זאת שאת השגרה תשבור,
אולי היום כבר ימצא אהבה...