ארצינו מתפתחת. ככה אומרים לפחות. בוא נגיד, חושבים שהיא
מתפתחת. אז יש מונופול של חברת הטלפוניה. נגיד, אם לא היתה
איזה חברה ששמה דומה לשם של אחד עם שפיכה מוקדמת, אף אחד לא
היה מנוי שלה. אבל יש, ולכן אנחנו מנויים שם. מה לעשות. אני
יושב, מזיז את העכבר המשוכלל של מיקרוסופט, כזה שלא נתקע לו
הכדור, ולא צריך לנשוף ולנקות אותו כל חמש דקות ,ואין לי מה
לעשות איתו. למה האינטרנט זוחל. מה זה זוחל, כמו צב. אני יושב
ימים ולילות, מגיע הטכנאי שלהם, קטוע יד ימין, וביד השמאל שלו
מטפל לי בקו טלפון שבמיוחד עשיתי רק בשביל האינטרנט המהיר
שלהם, עלק. אומר לי בעיניים ממצמצות שאי אפשר להתקין כאן
אינטרנט מהיר עד שהם מעבירים איזה משהו לאיזה משהו באיזה ארון
שלהם. היה נראה לי מצוץ מהאצבע כל העניין הזה. גם הוא נראה לי
טיפוס די אפלולי, בטח היה עבריין לפני שנהיה הטכנאי שלהם. אבל
הם מונופול, אז מה אכפת להם? יקחו את הבני דודים של הבני דודים
שלהם - יתנו להם עבודה, מי יגיד להם לא? מה תחליף את חברת
הטלפוניה שלך? למה בדיוק? מזל שיש עוד שתי אופציות לשיחות
בינלאומיות לפחות.
אני מכין לו מיץ תותים מתרכיז, מרוב עצבים, שופך חצי בקבוק
פנימה, אולי הוא יעשה כמה טלפונים לבני דודים של הבני דודים
שלו, אולי הם יארגנו איזה משהו שם אצלהם במרכזיות, בעמודים,
בארונות ובאיכשקוראים להם האסאראמים או משהו כזה. שתה שלוק
וגורנישט. הלך. אמר יסדרו את זה מתישהו. הוא יטפל בזה. כן.
ממש.
חברה שלי מתעלמת. רבה איתי, כי אתמול דיברתי בטלפון (כן,
הטלפון שלהם, המונופול של הבני זונות) עם איזה אחת שזיינתי
פעם. תמיד מתבעסת כשאני מדבר עם מישהי שזיינתי פעם, אפשר לחשוב
שאני ארצה לזיין אותה שובפעם. חסרות דגיגות בים? למה למחזר אם
אפשר להחליף. חוצמזה שאני מאד אוהב את חברה שלי כשהיא לא עושה
לי פרצופים ולא רבה איתי, ככה שאני לא ממש מתכוון להזדיין עם
אף אחת אחרת. הריבים הכי מבעסים זה אלו שאנחנו לא מדברים בהם.
מילא הריבים עם הצעקות, שמה לפחות יש תשוקה, יש אקשן - זה לא
מרגיש כמו איזה משהו מת. עכשיו היא רואה תוכנית בערוץ 8 על
דובי קוטב. זה נראה לי כל כך משעמם, שאני יודע שהיא רק חושבת
עלי, ועל כמה שהייתי רוצה לזיין את הזאתי שהתקשרה אלי. זה מאד
רחוק מהמציאות. השרלילה מהטלפון- גם לא נראית משהו, גם היתה
שקרנית כרונית, אף פעם לא הייתה מסתכלת לי בעיניים, חיה באיזה
עולם מעוות. למה שאני ארצה לזיין אותה שוב? עכשיו חברה שלי
רואה איזה תוכנית על זבובים קטלניים מהג'ונגלים של ברזיל או
משהו כזה. נראה לי עוד יותר משעמם, וגם מבאס. יכול להביא
סיוטים זבובים כאלה. עכשיו יש לי שתי אפשרויות. או שאני אגש
ואני אחבק אותה והכל יהיה בסדר, או שאני אגע בה והיא תתחיל
לצעוק שאני אלך אל השרלילה ואני אעזוב אותה בשקט. תמיד הימור
כזה, אי אפשר לדעת מה יהיה. נגעתי, וידעתי שטעיתי.

נכתב לסדנה מס' 1