הבלבול הזה
המבוכה הקטנה
ההרגשה החמה והרגועה בלב
אפילו שהוא דופק כמו מטורף

וזה מתקרב
לאט, לאט

השפתיים האלו שכל כך רציתי אותן, שחשקתי בהן,
המגע המלטף, הנשיקה הארוכה...
כל דקה, הופכת לקצת יותר
ומפעם לפעם
כל מחשבה, הופכת להרבה יותר

את האמת, אני אוהב, אני מאוהב

והעיניים נעצמות
והשפתיים קצת נפתחות
והלשונות מתעוררות
והנשימות מכבידות
והדממה גדלה, והיא מדהימה

אני רוצה שתביני
שאת היא זו שאליה אני כל כך עורג, מתאווה
כמו תינוק בוכה
כמו חיה שמלקקת את פצעיה
ושתביני,
שאתך אני פשוט מאושר.