תמיד אומרים, שכל סוף, הוא גם התחלה חדשה. אבל אף אחד לא
מבטיח שזו התחלה טובה. אתמול בלילה, דיברתי עם מיכל, הבחורה
שפגשתי בתחנת הרכבת, אמרתי לה שאני רעב, אז היא הציעה לי לאכול
פרוסת לחם עם גבינה.
איזו חכמה היא! הלכתי למטבח והכנתי סנדוויץ' עם גבינה לבנה
ועגבניה. לקחתי גם כוס מיץ אשכוליות והלכתי לכיוון הסלון.
הנחתי את הצלחת על השולחן בסלון, ולידה את הכוס. הכוס נפלה,
והמיץ נשפך על השולחן. הוא הרטיב את העיתון של היום וגם כמה
מכתבים ונזל מהשולחן לרצפה.
מיד הבאתי מטלית וניגבתי את השולחן. תוך כדי ניגוב, נתקלתי
בכוס, והיא החליקה על השולחן הרטוב ונפלה מטה, לרצפה הקרה, שם
היא נשברה.
תודה רבה לך מיכל! בגללך שברתי את הכוס! האם את צריכה עוד סימן
לזה שאנחנו הולכים להתחתן בקרוב?
בכלל, נורא קשה להבין היום נשים. הן כל הזמן בדיאטה, כל
עונות השנה.
בקיץ, כדי שיוכלו להכנס לביקיני מגיל 16, בחורף, הן עושות
דיאטה, כדי שבקיץ, יוכלו להכנס לביקיני מגיל 16.
בסוף הן תמיד קונות חדש כל שנה, כי "ההוא משנה שעברה התכווץ".
אבל, כשהן יראו בחורה רזה, הן ישר יתחילו לשנוא אותה. "איכס,
מגעילה, איזו רזה, ממש עור ועצמות"!
אני אומר לכם, ממש קשה להבין אותן.
|