אני כל כך רוצה חיית מחמד!
לגדל אותה, להאכיל אותה, לחנך אותה, לצאת איתה לטיול ברחוב.
אבל אני לא רוצה סתם חיית מחמד כמו שיש לכולם. לא רוצה כלב או
חתול.
אני רוצה תנין! כן, תנין. זאת חיית מחמד!
אני אטייל איתו ברחוב וכולם יסתכלו עלי בקנאה, 'וואו, יש לו
תנין!'. ואלה שבדיוק יטיילו עם הכלב שלהם יסתכלו על הכלב במבט
זועם ויסננו לעברו 'לא היית יכול להיות תנין?!".

אמרתי לאמא שאני רוצה תנין, היא כמעט השתגעה. התחילה לצעוק עלי
כמו מטורפת.
'אני יודעת שבסוף אני אצטרף לנקות אחריו ולהאכיל אותו! אתה לא
מספיק אחראי בשביל לגדל חיית מחמד'. השיא היה כשהיא צעקה 'תנין
זה יקר!'

נכנסתי כועס ועצוב לחדר שלי וטרקתי את הדלת.
מה הבעיה שלה? חשבתי לעצמי, למה שלא יהיה לי תנין?

טוב, לא אז לא. אז לא יהיה לי תנין, לא נורא.
גם ככה למי יש כוח לגדל אותו ולהאכיל אותו, ובטח שלא יהיה לי
כוח לנקות אחריו.

אז ישבתי והתחלתי לכתוב תסריט לסרט, אני אשלח אותו להוליווד
ואהיה מפורסם!