פעם ראשונה מול המסך הריק והמקלדת. קשה לכתוב, לא מוצא את
המילים הנכונות. הוא לא סופר, לא משורר אבל יש בו דחף לכתוב.
הוא צריך שאנשים יקראו, יבינו, יגיבו.
לפני כמה חודשים, ג'ון, תלמיד תיכון התחיל להסתכל על החיים
אחרת. הוא לא יודע מתי זה בדיוק התחיל או למה אבל הוא הרגיש
לבד. נכון, מבחוץ חייו נראו מאושרים. ג'ון עסק במה שהוא רצה,
הוציא ציונים טובים, עבד, משפחה אוהבת וחברים. יום אחד הבין
שציונים זה לא הכל, וגם כסף זה לא דבר עיקרי. ג'ון קלט שהוא
לבד, לא היה לו עם מי לדבר. החברים הלכו, מחלקם נפרד עקב
טימטום יתר. חברו הטוב ביותר של ג'ון הפך להיות קופסא עם
חוטים. הוא כתב למחשב.
למרות שהוא כותב מהלב ומנסה קצת להוציא את עצמו מהדיכאון,
למרות שהוא כותב כמו שאלי יצפאן מצחיק זה עוזר לו. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.