|
את מלטפת את השערות שצומחות מהחזה שלי
כמו היו ראשים מורכנים של חתולים.
העולם מתדפק בדלתך כילד תועה.
יתושי הקיץ מזינים עצמם ממך.
את שונה מן הלילות
כמו שהמנורה שתדליקי תאיר לך
כדי שתוכלי לקרא ספרים נאים.
גדלי חיה רכה שתשקוט לרגלייך.
בחרי לה שם.
היא תלמד אותך תקופה ארוכה.
תשקיפי בהנאה וגאווה על האומנות שאת עושה.
תטיילי ותדרכי את האדמה בזעף.
הבאת שרוולים ארוכים
לכסות בהם.
שני בטבע פעם אחת לבד וחשבי על הדברים החשובים לך
האנשים שאת מחבבת-עכשיו נמצאים בכל מני מקומות
ואת יכולה לשער היכן הם ומה הם עושים.
כמה ארך שיערך ברבות השנים
עכשיו הוא תלוי וניגר לך מאחורייך כמיליוני חכות דייגים.
|
|
חברים זה דבר
זמני!
יגאל עמיר, בודד
בחברותא! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.