הפרפרים באות
אלי בלילות
שוכבות בכנפן
מרעידות
לוחשות לי סודות
זרות מנחשות
ערטולים
מתחת סדין
דק מסירות
אבק.
הן עוזבות
מתרחקות הפרפרים
בין חרכי התריס
אור הפנס
בורד 36
שוטף להן
צהוב
מותירות אחריהן
משקע מכאוב
קל ומתוק
אבקני עצב
צוף של תוגה
נלגם
הפרפרים הולכות.
רוחפות
שלום! | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.