[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







קריפטון היבוסי
/
אני כועס


אני כועס, לא יודע למה,
לא אכפת לי איך וכמה.
עזבתי את הבית שלך בעצבים,
ואת לא יודעת איך בכיתי מבפנים.
נמאס לי כבר שוב להעמיד פנים,
להיות איתך למעלה בעננים,
ואז לחזור לעולם המציאות,
להסתכל עליו ואז למות.
חיילים נהרגים, ילדים נאנסים,
ובסוף אנחנו אלה שמשלמים.
אחד גנב, השני נרצח,
איזה עולם אכזר כל-כך.
כבר לא כיף לפתוח עיתון,
ולראות שמיקרונזיה ואיי מרשל
עדיין תומכים במדינת ישראל.
וכאן בתוכנו יושבים גנבים,
שלא מאמינים במדינה אלא באלוהים.
הם לוקחים לי את הכסף ואת עתיד המדינה,
והם רוצים שנאמין באמונה שלמה.
כמובן שרק הגברים, כי שם נשים לא נחשבות,
איך הם חיים שם בלי בנות?
אז הכי טוב, זה לחזור אליך,
לפתוח את דלת הבית ולראות את פנייך.
אז תסלחי לי בבקשה אהובתי,
את יודעת שיש לך אותי.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
זה השם שלי ,
בכבוד רב.
צפיחית בדבש
זה יותר טוב?!

בכבוד רב
כבוד הרב


תרומה לבמה




בבמה מאז 10/11/00 10:02
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
קריפטון היבוסי

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה