הטלפון צלצל
העיר את כולם באמצע הליל
ולי כלל לא היה אכפת

חיכיתי כל כך לזו השיחה
משהו שכל כך הייתי צריכה
ולו רק לומר, משפט

הרמתי את השפופרת
ושמעתי את עצמי קצת מדברת
השעה היתה קרובה לאחת

וכשאמרת שגם את מתגעגעת
צפה בי מעין תחושה משוגעת
שהשתלטה עליי כמעט

בערך שתי דקות איתך על הקו
וזה כל הזמן הקצוב לנו עכשיו
וזה נורא מעט

ולא הספקנו הרבה לומר
אפילו לא לגלגל את העיקר
וכעת הזמן שוחה, לאט

לפחות שמעתי את קולך
והאזנתי גם לשתיקתך
ואף אמרתי לך, משפט

ואחרי שניתקנו, נשארתי כך עם הטלפון ביד
השקט שנשאר איתי - חתך את בשרי, היה כה חד
רציתי שהשיחה הזו תמשך עוד קצת...











   -(מוקדש לאלה שביב, שגרה כל כך רחוק, בצד השני של
העולם...)-