אני לא בובה ואין לי חוטים,
אבל לא תדעי מה הרגשתי כלפיך מבפנים.
איך אהבתי אותך ואז זה נגמר,
אבל זה לא יעזור לך, אני אוהב אותך גם מחר.
דווקא מתי שהייתי בך מאוהב,
את מפנה לי את הגב,
ואני חושב, למה דווקא עכשיו?
אחרי שעברנו הרבה ביחד,
בצחוקים בשמחה בדמעות ובפחד,
את קטעת את הכל,
ואותך לאהוב, אני כבר לא יכול.
להתחנן אלייך לחזור?
לא נראה לי שזה יעזור,
וגם לא הייתי עושה את זה, גם אם הייתי שיכור.
אני לא אשכח את קולך המתוק,
שתמיד בסוף היה הופך לצחוק,
ועכשיו הוא חבוא אצלך, בפנים, עמוק.
וממני תלשת את הלב,
לקחת אותו וזה כואב.
בהתחלה חשבתי זה טוב,
ולבסוף הרגשתי את המכאוב.
האישה שלי, האישה שאיתי,
החליטה לבסוף, להחליף אותי.
רצית להתחתן להביא ילדים,
אבל היום כבר לא מיילדים, רק מייצרים.
אז אני אנסה להתקדם הלאה,
ואת תשארי מאחור לחשוב,
ואז נראה, למי הולך יותר לכאוב...
|