איך הכל נראה פאתטי
כשקמים בבוקר ואין חלב לקפה.....
לפתוח את המקרר, להוציא את הקרטון
להפוך אותו על הספל המהביל,
ולגלות שיוצאות ממנו שלוש טיפות של ביזיון.
למי אכפת באותו רגע שהתפוצץ מטוס בניקראגואה
או שבאיזו שהיא מדינה בעולם השלישי אנשים גוועים למוות מרעב,
רק שיקרה איזה נס, איזה פלא
ופתאום יופיעו איזה 20 מיליליטר חלב בקרטון המחורבן.
ואתה שוקל מה עדיף לעשות
ללכת למכולת ככה עם טעם מגעיל של ניקוטין בפה, קול צרוד
ופיג'מה מעוכה אחרי לילה של שינה,
או שאולי עדיף בכלל לעשות את הלא יעשה - ולהכין תה.
ואתה חוכך בדעתך איזהו הסבל הגרוע יותר,
שלא נדבר על הסיגריה של הבוקר, שבלי קפה היא מתכון מוצלח לטיסה
מהירה בג'וי-רייד של הכביש אל מכונת ההנשמה במיון.
ואתה מתייאש, לוקח באצבעות זהירות איזה תיון של נענע עם לואיזה
שהשאירה כאן פסיכופתית בריאות ששכבת איתה פעם, נוגעות לא
נוגעות האצבעות, נזהרות לא לתפוס איזה מחלת- בודהיסטים,
אתה חונק את התיון המסכן עם סוכר, כדי לנסות להעלים את הטעם,
ומעל לכל שופך מים חמים חמים.
עכשיו מגיע הקטע הכי מעצבן,
רק תנסה לשתות מיד את התה. תאמין לי שלאכול לא תוכל כמה ימים
טובים, הלשון שלך תרגיש כאילו שמת אותה בקוצץ ירקות, והצרחה
שלך תגיע רחוק רחוק עד לישובים שבשטחים.
אז צריך לחכות, אפילו שזה בוקר ואתה פשוט מת למשהו חם שיעיף לך
את הג'יפה מהגרון.
חמש דקות זה מספיק זמן?
אתה אוזר כל טיפת אומץ שיש בך
וטועם את התה החום והממש ממש לא מפתה,
טעם מזעזע מחלחל אל גרונך.
ואתה מקלל!!!!!
מקלל את תנובה, את טרה ואת כל מי שיש לו חלב במקרר עכשיו,
מקלל את השמש שזרחה מוקדם מידי לעזאזל.
מקלל את הבוקר הזה
שאין בו חלב
ששרף לך את הלשון
שהתעוררת בו לבד. |