הולכת ברחובות פריס.. העיר הכי רומנטית בעולם כך אומרים... ללא
כל התעניינות במתרחש מסביב... היא מוזרה כך אומרים... אוהבת את
הדברים שהיא אוהבת.. עושה את הדברים שרק היא יודעת לעשות.. בלי
כל רגש של החמצה
וכך כל בוקר היא קמה ב6 לאור השמש הזוהרת... שותה קפה
באלגנטיות שכזו... פשוט מושלמת...אחר כך היא הולכת לחנות
הספרים שבקצה הרחוב.. כמו תמיד.. ובוחרת לה את הספר הכל כך
מיוחד הזה
שעדיין לא הצלחתי להבין מה כל כך מעניין בו שהוא מצליח לכבוש
את ליבה הקפוא... שלא חווה עוד אהבה מעולם.. אך כמו שנאמר היא
בשלה .. מרחפת בין ענני התקווה לעבר אגם החיים הגדול..
והיא מרחפת לה בשמלה לבנה.. עם זר פרחים בצבעי השקיעה... המראה
פשוט משגע... אי אפשר לעמוד מולו ללא דימעה של התפלאות שבזו
אחר זו ממלאות את אגם החיים... וקרן אור שמש שחודרת לאגם..
משתקפת על פני המים בצורת חץ ענקי שמאיר את כל המקום
והיא.. היא בשלה חוזרת לאדמה ללא רגש של שנאה.. פשוט של
שתיקה... היא חוזרת לה לרחבי העיר פריס.. העיר הכי רומנית
בעולם כך אומרים