אנגי רייבן / שיר למען ידידי נוי. |
החופש הוא כמו אוויר קר, הוא נושב בפניך... ואתה מקווה שינשוב
גם מחר, אם יבוא... אם יבוא...
נקבל אותו.
בזרועות פתוחות, כמו אם המקבלת את בנה, נאחוז חזק ולא נעזוב
האם בשארית חיינו נלמד לאהוב?
השאיפה הגבוהה ביותר... בתקווה שהצדק לא יאחר.
השאיפה הגבוהה ביותר בתקווה שלא יינתן למישהו אחר.
שיגיע אלינו... אנחנו עדיין כאן מחכים...
זוהי הדרך? או שמא הכוכבים אותנו מרמים?
אך נאחוז חזק ולא נעזוב
יש לנו את הנצח ללמוד לאהוב.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|