|
החופש הוא כמו אוויר קר, הוא נושב בפניך... ואתה מקווה שינשוב
גם מחר, אם יבוא... אם יבוא...
נקבל אותו.
בזרועות פתוחות, כמו אם המקבלת את בנה, נאחוז חזק ולא נעזוב
האם בשארית חיינו נלמד לאהוב?
השאיפה הגבוהה ביותר... בתקווה שהצדק לא יאחר.
השאיפה הגבוהה ביותר בתקווה שלא יינתן למישהו אחר.
שיגיע אלינו... אנחנו עדיין כאן מחכים...
זוהי הדרך? או שמא הכוכבים אותנו מרמים?
אך נאחוז חזק ולא נעזוב
יש לנו את הנצח ללמוד לאהוב.
|
|
|
אתמול חברה שלי
הלחיצה אותי,
ככה אחרי הזיון
אנחנו מחובקים
יחד, ולא יודע
למה האווירה
התאימה והקראתי
לה שיר שכתבתי,
לא משהוא גדול
ככה ארבע שורות,
ואז משום מקום
אני רואה דמעה
זולגת לה על
הלחי, שאלתי מה
קרה והיא אמרה
לי שממש עכשיו
היא נורא מתרגשת
כי אני מזכיר לה
את אבא שלה, מה
אני אמור להסיק
מזה שגם לאבא
שלה יש זין
קטן?
עמוס מהמוסד
בתור לקליניקה
און. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.