קראו לי ג'ינג'י
כינו אותי אבו-ארבע
תארו אותי כלנגר, שמן, טיפש, חכם
פעם כבעל אופי טוב, פעם כרשע
אך מעולם לא הייתי מעיל

בא נבקר את אבא
אמרה בקופצה לרכב
נסענו
לבית העלמין

חולפים לארך שורות סדורות של אבנים
וכל אבן מספרת את שנמצא תחתיה
כאן ימינה
הגענו
הנה אבא שלי

היא מדברת עימו ואני מאזין
היא מדברת ללא מילים
ואני מקשיב
כורעת, מלטפת את האבן
והאבן מלטפת חזרה

ואני עומד מבוייש
איך עושים הכרה?
לוחצים יד? לא ניתן
מה אומרים? נעים מאוד?

סיפרתי לו שאתה המעיל שלי
מגיני
לא מאלה הכבדים האטומים
אלא קל ושקוף
כזה שהולכים עם ומרגישים בלי
אמרה

ועתה לשלל תוארי נוסף עוד אחד
מיוחד

המעיל שלי


צאר