ספרי לי,
מה עובר בראשך הצעיר.

בבוקר נפלא את הגחת,
כמו מלאך, וקטנה כל כך.
כה מוקדם, בקושי נשמת,
לכלוב זכוכית השליכו אותך.

ואת, לצינורות התחברת,
כמו היו מעולם רחם אימך,
לא ויתרת, באומץ נלחמת,
ואין מכשול שיעמוד בדרכך.

והנה את מקפצת בשנים,
עקשנית כתמיד, צועדת.
מטפסת, אל הרים גבוהים,
מפלסת מקומך, שורדת.

הרפי נא, תני לחיים לזרום.
היה, ועבר. העתיד לפנייך.
תני לגופך קצת לנשום.
הפתיח, השאירי אחרייך.