אני רוצה שתהיה לי אמליה משלי,
אמליה שאוכל להזהירה מפני פגעים של תמימות,
ונזקים סביבתיים שחודרים פנימה
ובעיקר להזהירה מפני אזעקות שווא -
היזהרי, אמליה, הנה באה עוד אחת!

בינתיים, באין ברירה אחרת, כנראה שאני הופכת לאמליה,
כיוון שאני אינני נשמרת. אני טועה ומטעה.
אני נופלת כנועה לאזעקות שווא אחת אחרי השניה,
ואינני יודעת כי אין בהם דבר
שיש לשים לב אליו, להקדיש את הלב אליו.
אני נכמרת לקסמיהם של בחורים זהובי שיער שמבטיחים הבטחות זהב
והבטחות והרגשות ותקוות ואמונות ומילים אשר כולן, כולן לשווא.

אני רוצה שתהיה לי מישהי שתלבש צורה
שאינה של גרמופון, או של תקליט מהודר משנות עבר,
שתלטף את ראשי ותגיד לי,
זוהי רק אזעקת שווא.