הרוח הקל, רחש הגלים
עלה שנפל, שינוים
ירח מלא, מביע דאגה
כוכב שבזוהר מתמלא, אהבה
השמש נועץ את קרניו בגופי כלטיפה
השמש שוקע עם צבעיו היפים, קנאה
פרח נובל לו בשקט זועק לעזרה
צבעי עליו הפכו צהובים שמחתו אבדה
טיפות הגשם יורדות לעצמן מחיכות
טיפה אחר טיפה את הכאב שוטפות
דמדומי סתיו אחרונים מתגלים ללבי
שלכת עוטרת אותי האם זה כאבי?
זוג אוהבים מתחבקים, תלוים
האם עכשיו יכולים להיות בטוחים?
ילדים מתרוצצים חיוכם כה אופטימי
חיוכם מזכיר לי כמה לבי פסימי
אמא שכולה שרה לעצמה, מנסה להתגבר
שואלת איך מישהו יכול להיות כל כך חסר?
ילדה נבגדת מנהלת לעצמה יומן
האם אי פעם תוכל להסיר מעליה את החומה?
אנשים מתוכחים כל אחד ודעתו
האם שקר יוכל להתגבר על כנותו?
ערפל שורר אותי מסתכלת סביב
היופי מחסיר פעימה העצב מבעיר
אפלה אין כאן אף אחד אני מפחדת
הרוע מודגש אני רואה אותו איני עיוורת
וגם כשהערפל ילך אשאר מסונוורת
כי לא בגללו נהייתי עצובה ומודאגת
אני שקועה בשחור כי הגעתי לאגם
ובגלל הבדידות שחיתי אל כל פגם
ובגלל הכאב המים שלו נראו לי עכורים
למרות שבאור יום משתקף הם בעצם טהורים