השמים שחורים
לא נראים בהם כוכבים
המים עכורים
סכינים בהם משתקפים
עלי שלכת צהובים
מהעץ ממשיכים נופלים
פרחים עצובים
לאט לאט נובלים

קרני שמש שכבו
ואלי כבר לא יחדרו
טיפות מגשמים שירדו
לעולם לא יחיכו
עלים שזה עתה נולדו  
יודעים שעליהם ידרכו
פרחי חורף שפרחו
מחכים לזמן בו ינבלו

שמים באפלה
העננים איבדו תקווה
מהמים לא נותרה טיפה
אך בחוץ משתוללת סערה
עלים שהתיבשו בחרדה
זועקים בדממה לעזרה
פרחים שהזילו דמעה
כעת עטורים בשתיקה

כיפות שמים ריקניות
נראות כעת כאין סופיות
מבול עצוב של דמעות
משתולל בגלל האכזבות
עלים יבשים משממות
מהדהדים בי בנגיעות
פרחים שיבשתי בלי חששות
שמורים אצלי בלב כרגשות

זיכרון ילדות נעלם
מישהו שעזבתי מזמן
רגש הלבד בתוכי ממשיך קם
והשיגרה שלי מכוסה בענן