"בוקר טוב לכל המאזינים. היום אנחנו בתוכנית מפנקת במיוחד
לכבוד הולנטינס דיי. שעתיים של שירי אהבה, מקווה שתהנו".
שוב הרדיו מעיר אותי מחלום חסר משמעות אל מציאות שהמשמעות שלה
עדיין מוטלת בספק.
הוולנטינס היום, יופי, כרגיל אין לי עם מי לצאת.
מן קוטריות של בוקר.
"שלי תתעוררי!!". טוב אז אין לי זמן להמשיך להרהר. חוץ מזה למי
אכפת ולנטינס, לא ולנטינס, היום ה14 לפברואר וזהו.. וחוץ מזה
זה בכלל חג של נוצרים, הרי לא נתחיל פתאום לחגוג את חג
ההודיה.
"שלי!!, את שוב תאחרי!!"
-"קמתי"!

נוסעים במכונית לבית ספר. אני שוב מאחרית אבל למי אכפת. יום
גשום וקר, וחצי שכבה בכלל לא תבוא היום.
ברדיו מדווחים על תאונת דרכים, גשם ברכה..
שיגידו תודה שאני בכלל באה לבית ספר.
שעתיים מבחן, מגמה ספרותית, שוב לא הלך לי..
נכנסת לשיעור תקשורת. לחשושים על פיגוע אבל מתחיל השיעור
ומדברים על תעמולות, התעמולה הנאצית ותעמולות בכלל. יש בגרות
בעוד חודש וחצי.
נגמר השיעור.
"שמונה הרוגים", "מחבל דרס בכוונה בטראמפידה מלאה באנשים",
"אוי אלוהים אדירים", "שרון", "ברק".
"מלחמת שלום הגליל היתה המלחמה הצודקת ביותר". אה אופס, זה
עוד היה חלק משיעור תקשורת.
עולה על האוטובוס. יושבת קדימה. חדשות. מרואינים, צעקות,
תגובות של אנשים באוטובוס בקו 31 בדרך לגילה.
נגמרות החדשות.
"צהרים טובים, אנחנו בשירים שקטים עקב הפיגוע, האזנה נעימה"
"מישהו, מישהו דואג, דואג לי שם למעלה"
מביטה לרגע לשמיים, כבר לא יורד גשם, והכחול בולט בין העננים
הלבנים.
כניסה לבית, ג'יפ של משטרה צבאית בחניה ליד הבנין הסמוך. עולה
הביתה, מביטה מהחלון, הג'יפ כבר לא שם אך רוח הפרצים של גילה
הגבוהה החלה לנשוב מוקדם מהרגיל.

טלויזיה. "מהירות מופרזת הורגת", חדשות "8 הרוגים", "הודעה
נמסרה", "20 פצועים", "האבטלה גוברת", ערוץ 2 , נעל על הכביש,
"ממשלחת אחדות", אופרת סבון.
יושבת על הספה שומעת ירייות.
רק 15:30, זה בלתי אפשרי. מתקשרת לאמא. "את מדמיינת, לכי
לישון".
רגע, עכשיו אמצע פברואר ועוד מעט פורים. לא, קר מדיי. עוד פעם
ייריות קטנות, רגע, זאת הרוח נוקשת על החלון..
שינת צהריים עד השיעור נהיגה לא תזיק לי. נכנסת למיטה, מתכסה
בפוך החם ונרדמת.

ובלילה שוב נוקשת הרוח לדלתות החלון.. לא הפעם אלו ירייות, אבל
זה בסדר, כבר 20:00, זאת השעה.
מדליקה רדיו.
"ערב טוב לכל המאזינים, אנחנו בתוכנית מיוחדת לכבוד הולנטינס
דיי, עם שירי אהבה, מוקדש לכל האוהבים, האזנה נעימה"
"אהבה הורגת.. אהבה קשה ומכאיבה.."
וואלה, הולנטיינס היום, ושוב אף אחד לא הזמין אותי לצאת,
כרגיל.