|
מתוך ערפילי שחרית
נסוכים בין כותלי עולמך
הצר
פתחת דלת חרוכה
מלהבות האב
המנוכר
לא בושת בנסוג
גופך
מעיר דוד המלך
אל נא תיכלם
עשב שוטה
בן חוטא
במצוא רוחך
מרחפת על פני ימה
של תל - אביב
זוהי תשובתך. |
|
|
כל היוצרים בבמה
- הם אני.
כל השירים אני
כתבתי. וגם את
כל הסיפורים.
והמאסות.
כווווולם זה
אני.
אבל מה,
פלסטיקה זה לא
התחום שלי.
את זה הכלב שלי
עושה.
-מוקי מסכם הכל
בשתי מילים.
"אני אלוהים". |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.