ידיים רגליים ואני,
צעקות בשוק ללא תכלית.
אני הולך שם לבד,
כולם מוכרים, קונים ,
אני סחורה מיד ליד.
הבורסה מלאה בחורות ריקות,
קליפות של שום .
והם צועקים, מלאי רוח חיים,
ואני באוויר מרחף בתוך ההמון הסואן.
הפיות נפערים כלפי ואני מתערפל,
הכל בהילוך איטי.
נרדם לאט לאט,
בין עגבניה למלפפון.
הם ימותו בסוף.
ורק המילים חוזרות על עצמן בראשי:
אין לנו פיתרון
אין לנו פיתרון
אין לנו פיתרון.