|
לעולם לא אגיד לך כמה דאגתי
באותן שעות של שתיקה.
ולעולם לא תדע כמה ציפורניים כרסמתי
בעודי ממתינה,
תקופת ציפייה.
"שמור על עצמך", אהוב.
חזור.
אפילו לא אלי.
רק חזור כבר.
הכי אני אוהבת
לאבד אותך
בבקרים גשומים.
הכל כל כך יפה,
העולם נקי
ואני חיה.
הסרקזם שבי נעלם לחלוטין
ואתה לא כאן להתרשם-
מתמסר לזרועות אחרות. |
|
|
כמה פעמים ספרת
עד עשר ושום-דבר
לא קרה?
אחד, שניים,
שלושה, ארבעה,
חמישה.
מה קרה?
ספרתי אריות ולא
כבשים.
אחד עייף
ומטופש. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.