[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







זהר דרוקמן
/
ואני חייב להמשיך

אני כבר לא יכול להפסיק. אני חייב להמשיך לכתוב וזה כבר מעבר
לכל שליטה.
למדתי לשנוא את ההרגשה הזאת, שאולי חלקכם דווקא אוהבים - ניצוץ
ההשראה. למדתי לשנוא אותו. נמאס שהוא כאן מהווה אוב על חיי בלי
שאני יכול להפסיק לחשוב על סיפורים.
אני לא יכול אפילו להקשיב כמו שיכולתי פעם והכל בגלל הניצוץ
הזה, שחשב שזה יהיה נחמד מאוד אם הוא יטריד אותי כל הזמן.
אני זוכר איך קראתי בספר מסוים על הסיבה להשראה - על חלקיקים
שנעים וזזים ביקום בחיפוש מתמיד אחד המטרה שלהם - לי זה נשמע
כמו ציידים או אולי ציידי גולגלות שמחפשים אותי - רוצים לתת לי
להרגיש את העצבון הזה.
הנה זה בא, אני מרגיש את זה, אני כאן כבר שעתיים. ממש כבול, לא
יכול להפסיק לכתוב גם כשהאצבעות מתעייפות והמוח חלש והגוף רעב.
כל הזמן השראה.
השראה השראה השראה!
אז אתם יודעים מה עשיתי? תיחמנתי אותה! כן!
תיחמנתי אותה שתחשוב שאני כותב סיפור או שיר או לא יודע מה אבל
אני בעצם כותב עליה, אני כותב על ההשראה המזוינת הזאת שמציקה
לי כל הזמן. זהו השראה - עכשיו תפסתי אותך.
אולי עכשיו תעזבי אותי ותתני לי לחיות.
אני כבר חלש ורעב ולא רוצה יותר לקרוא או לכתוב. את לקחת אותי
שלם ועשית ממני שבר כלי - עשרה סיפורים כתבתי היום! עשרה! מה
זה זה?
זהו השראה, עד כאן - אני מותח את הגבול, את לא עוברת
לא משנה מה תעשי, את לא עוברת.
נמאס לי ממך. אני רוצה לחשוב לבדי על דברים בלי שאני צריך שמכל
בליפס קטן שמישהו אומר לידי מתפתחת לי נובלה שלמה. נמאס לי.
אפילו במקלחת היא לא עוזבת אותי וזהו - נשבר לי. היום אני מחסל
את ההשראה. נראה אותה אחרי זה, נראה אותה!
השראה, איפה את? מה קרה? נמאס לך? פתאום נעלמת? כן? יופי!
עכשיו אוכל לחזור לחיות כמו בן אדם, לא לחשוב כל הזמן - פשוט
לשבת מול הטלוויזיה ולבהות במסך המהבהב אולי לראות איזה תוכנית
אקטואליה משעממת - משם בטוח לא אסתכן שתחזור אלי ההשראה.
או.
אוי לא! אני מרגיש אותה באה שוב פעם. שיט, יש לי עוד רעיון.
אני יודע מה אפשר לעשות - פשוט לא לכתוב אבל זה לא עובד. אני
חייב להוציא את הרעיון הזה מהמוח אחרת אני אשתגע סופית. זה לא
ייתן לי לישון בלילה ואני אקום ואנדוד עד שלבסוף אתיישב מול
נייר ועט וארשום. ואני יודע שברגע שאסיים את הסיפור יבוא לי
רעיון לחדש - אולי אפילו אחר.
אבל כבר לא אכפת לי, מי צריך שינה או אוכל או שתייה או מה שלא
יהיה. אני הולך להסתובב ככה כל היום עם הרעיון הזה ויהי מה
ואין שום דבר שיוכל לעצור בעדי ולרשום אותו. זה יהיה תרגיל
במשמעת עצמית - לא לרשום רעיון.
כן, יופי זהר, אתה מתקדם. עכשיו תגיד את מה שתרגלנו באמבטיה,
תגיד את זה:
"את יודעת מה השראה? אני לא ממשיך."







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אומרים שתרנגול
הודו יכול לרוץ
גם בלי ראש. זה
נכון גם לגביי?


תרנגולת


תרומה לבמה




בבמה מאז 26/12/01 1:03
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
זהר דרוקמן

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה