אני ואבא יושבים בננדוס באזור הבורסה, אחרי שסיימנו לבדוק את
הזונות
(ראיתי שתי זונות!!! שתים! ואחת הייתה גם מסוממת! אני בשוק
תרבותי). אני סיימתי לאכול פילה בקר, אבא סיים לאכול מרק ירקות
ושנינו יושבים ומסתכלים על צלחת המרק וכוס הלימונדה.
אבא יושב ומחזיק צ'יפס מעל המרק.
"אתה מתכוון לטבול את זה במרק?"
אבא מסתכל עלי ברוב רושם, טובל את הצ'יפס במרק ואוכל -
כמו גבר!!
"אייייכס! אולי גם תטבול את זה בלימונדה?"
אבא מסתכל עלי ברוב רושם, טובל את הצ'יפס בלימונדה ואוכל -
כמו גבר!!
אחרי שנרגעתי הדלקתי סיגריה. אבא סובב את הקשית בכוס.
אני מסתכלת עליו בתמיהה וסימן שאלה גדול מרחף באוויר.
"אני עושה לקרח כאב ראש"
הסביר לי אבא, כאילו אני קשת הבנה או מה.
אני ממשיכה לעשן בשקט. כעבור חצי דקה:
"שירה!!!!"
"מה?"
"תראי יש פה אחד שכבר מסתובב יותר לאט"
נו, ואני שואלת.
ואז גילינו שגם אם מפרידים את קוביות הקרח הן תמיד תחזורנה
להיות ביחד, אחת אחרי השניה. מרתק.

כנראה  שצדק מי שאמר שהעץ לא נופל רחוק מהתפוח.