[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







עידו סולומון
/
יומן יקר

יומן יקר:
==============
הסיפור שלי איתה היה שהיא בגדה בי עם החבר הכי טוב שלי, בזמן
שהיא הייתה איתי..
את כל הדברים האלה גיליתי רק במקרה...
התקשרתי לאותו חבר (ניצן שמו) ואח שלו ענה, שאלתי עם ניצן
נמצא, ואח שלו שאל מי זה..
מסרתי את שמי, ואז שמעתי צרחה: "ניצן! טלפון מזה שהכיר לך את
יערה" (יערה זאת הכלבה)..
אז התחלתי לחשוד שמשהו מוזר.. חקרתי לאט לאט..
לאט מדיי למען האמת, ומה שיצא זה שהיא הספיקה להפרד ממני לפני
שגיליתי אם זה נכון או לא..
אחרי שבוע מאז שהיא נפרדה ממני, טיילתי להנאתי ברחבי היישוב
שלי בלילה קריר ונעים לכיוונו של חבר שלי (ששמו הוא אבי
המסטול) דרך שביל הולכי רגל, כשמצד שמאל שלי יש בתים פרטיים
וכניסות אליהם (כמובן) ומצד מין גני שעשועים וספסלים..
באחד הבתים גר חבר אחר שלי (המכונה מרקו - כשמו כן הוא).
מרקו הזה הוא בן אדם מוזר, יכול לשבת שעות על החלון שלי
ולהסתכל על השמיים, הוא עפיפון שכזה..
בכל מקרה, הוא ראה אותי באותו לילה קריר ונעים מתהלך ומפזם
שירים של היהודים. התקשר אליי מרקו ואמר לי לקפוץ אליו ל-5
דקות לביקור..
אמרתי שאני מאוד ממהר ואני צריך להיות אצל אבי..
מרקו אמר לי שזה יותר חשוב מכל דבר אחר בעולם ושאני יקפוץ
אליו, הוא אמר שזה באמת לא יקח הרבה זמן...
טוב, חשבתי, נקפוץ...
הגעתי אליו, הוא ירד מהחלון שלו, ונחשי מה ראיתי??
"בחצות הלילה בצאת הכוכבים, יערה וניצן יושבים ומתנשקים"..
מכיר את השיר? תמיד שנאתי אותו.. :)
באותו רגע, הרגשתי כאילו כל העולם מתמוטט ואוטובוס מלא מתאבקי
סומו נוחת לי על הראש..
לא ידעתי מה לעשות, ישבתי אצל מרקו ככה איזה חצי שעה בלי להגיד
מילה, ואפילו ללא דמעה.. זה היה שוק..
אחרי שאבי ראה שלא הגעתי התקשר אליי ושאל: "מה קורה אח שלו?
אתה בא אליי? אני צריך שמישהו ירעיד לי את הפייייטמה"...
"כן כן, אני בדרך, פשוט משהו קרה", עניתי, "אני אספר לך כשאני
אגיע, אם אני לא אתאבד לפני..". בזה נותקה השיחה ויצאתי מהבית
של מרקו.
"תתקשר אם תצטרך משהו" אמר מרקו ידידי הטוב (טין טן).
"סבבה" עניתי ויצאתי לדרכי.
ככה בקור, בשעה 0:20 בערך עמדתי על השביל והייתי חייב לעבור שם
- אין דרך אחרת, ולעבור שם זה אומר לעבור גהינום.
אזרתי אומץ ועברתי... כשעברתי לידם הם הפסיקו להתנשק אבל עדין
היו מחובקים, הייתי מולם, והעיניים שלי פתאום החלו לדמוע -
הרגשתי שאסור לי להראות חולשה עכשיו, עברתי על ידם, והסתכלתי
עליהם 5 דקות, ואח"כ המשכתי לכיוון ביתו של אבי, משם אנ
השתניתי... עידו הישן מת, חזר עידו אחר,
למדתי להראות ולהוציא את הרגש, תפסתי טירוף מוזר..
פרשתי מהלימודים, והתגייסתי.
במשך הטירונות, בשבוע הראשון החלו מחלחלים בי רגשות אשם והייתי
בטוח שברגע שאני מקבל נשק אני יורה בעצמי. הייתי מוכן לעשות את
זה, עד שפגשתי את אביה, ואז גם היא נפרדה ממני.
אחריה באה מיכל, שאיתה לא הצליח הקשר..
ועכשיו יש את יעל, אבל אני לא בטוח בקשר לקשר בינינו..
אני לא יודע אם הוא יצליח.. אבל אני לא חושב שאני יוכל לעמוד
בעוד אכזבה.. אני כבר סחוט מכל מה שקרה..
עכשיו שתביני זה הכל היה בשנה...
מאביה, כל החברות האכזבות מהאהבה זה היה בפחות מחצי שנה..
כל מקרה, עכשיו את יודעת בערך את כל הסיפור..
ורק שתדעי, אני רוצה לראות אותך עוד פעם.. עוד פעם אחת לראות
אותך,
לראות אותך מחייכת, לשמוע אותך צוחקת...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"ויטיילו להם
בני-ישראל בכיף
במדבר עם
ארטיקים בטעם
קוקה-קולה"



התנ"ך החדש -
משוכתב על מנת
להחזיר בתשובה
אנשים רבים ככל
האפשר


תרומה לבמה




בבמה מאז 26/12/01 0:40
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עידו סולומון

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה