עצמתי את עיני כמסרבת להאמין.
קפאתי. רעד החל לעבור בגופי מאצבעות רגלי, דרך הבטן לכל אורך
הגוף. הרגשתי כאילו גל של עונג מציף אותי ואני מתמלאת בתחושות
שלא הכרתי מעולם, ולאור נסיוני לא חשבתי שעוד קיימות כאלו.
הוא הניח את ידו על כתפי.
לא רציתי להסתובב אליו עדיין, רק המשכתי להתמכר לתחושה המדהימה
הזאת כל עוד אפשר, עוד רגע.
הסתובבתי אליו.
הבטתי ביצור המושלם הזה, בעבודה המוגמרת שניצבת פה מולי עדיין
כמסרבת להאמין.
הוא הושיט לי את ידו. אחזתי בה בחוזקה ונעמדתי מולו.
הוא הביט בעיני, ובעוד אני שוקעת בעיניו חשתי במעין גל של
תשוקה שעבר בתוכו.
לפתע הוא שילב את אצבעותיו באצבעותי בחוזקה והרים את ידי גבוה
עד שפגעה בקיר. הוא נצמד אלי בחוזקה ונישק אותי והרגשתי איך כל
כולי מתמסרת לנשיקה הזאת, איך אצבעות ידי השנייה עוברות בין
גליו העדינים של שערו בפראות כזו שלא דמיינתי שעוד אחווה
בחיי.



כשהקצתי את עצמי מהפנטזיה הקצרצרה הזאת, הבטתי עליו.
יושב לידי כבר שנה באותו השולחן, לובש גופיה צמודה, לא מגולח,
עם שיער פרוע כמו שאני אוהבת,  ועדיין לא יודע...