ישבתי עם חבר שלי באיזשהו מקום שקראו לו פעם החרגול. הבן אדם
יש לו בעיה רצינית שאני  הגדרתי אותה כ"כאב - אישיות". פעם
סבלתי ממנה בעצמי. כאב אישיות זו הרגשת חולשה כללית מעורבת
בכאבים משתנים בכל מיני חלקים בגוף, במיוחד באזור החזה. זו
הרגשה מחורבנת שנובעת בעיקר מהעובדה שמישהי או מישהו זרק אותך
לאחרונה ועדיין לא התגברת על זה. הוא ניסה לשאול אותי למה ורצה
גם תשובה איך. למה - זה למה היא עשתה לו את זה ואיך, זה איך
יוצאים מזה ?
הוא התכוון לשאול את הילדה ההיא מה היה קורה אילו, והסברתי
שראשית, זה כבר לא משנה ושנית, שזו גם התשובה שהיא תיתן לו.
הוא הסביר לי שהוא זקוק לשיחת סיכום אחרונה איתה ואני הסברתי
לו ששלושה שבועות אחרי שהיא זרקה אותו, זה קצת מיותר.
קשה לי לראות אותו ככה בזמן האחרון. אני רואה את הילד הזה, בן
העשרים וחמש, והוא כמו צמח. הוא ירוק מבחוץ וחוץ מלנשום ולשתות
הוא לא עושה כלום. זה הזכיר לי אותי לפני שנה בערך. זה מצב
שמישהו קם בבוקר ומתיישב וכלפי חוץ הוא נראה בן אדם רגיל, אבל
בעצם הוא השאיר את הראש שלו במיטה. הראש שלו עסוק כל הזמן
במחשבות של איך? ולמה? ומה היה קורה אם...
אז כמו שאומר השיר הזמנתי את שנינו לבקבוק בירה על חשבונו.
אמרתי לו שהוא יכול לעשות את שיחת הסיכום שלו כאן, איתי,
ולטובת העניין הזמנו את המלצרית שתשב לידנו. היא הסכימה וגם
לתשובה שכבר לא משנה יותר. חייכתי. אחרי זה שאלנו אותה איך
קוראים לה והיא ענתה מיכל. הגענו לשאלת מליון הדולר. למה היא
עושה לו את זה ?
פעם לפני שנה, חיפשתי את התשובה לשאלה הזאת בנרות. ברגע
שפוגעים לך באגו אתה נעלב, ברגע שפוגעים לך בלב אתה מאבד את
הראש. כשאתה מאבד את הראש אתה הופך לאובססיבי ואתה מתעסק כל
הזמן בשאלת הלמה. מי ששואל את עצמו, כל הזמן, את שאלת הלמה?
מאבד את עצמו לדעת בארץ הלמה. מה שבאמת הוא צריך לדעת זה איך
יוצאים מזה. זוהי בעצם שאלת המיליונים, וזהו אולי מחיר החופש.
ג'וברן חליל ג'וברן כתב את "החרות" וזה הולך כך:
"... ואם עריץ תרצו להוריד ממרום שבתו -
תחילה מגרו כיסאו הרם אשר הקים בלבבכם."
קשה להילחם באויב, עוד יותר קשה להלחם במשהו שנמצא אצלך בתוך
בית החזה. אבל בסוף חזרנו ללמה. את רוב התשובה נתנה לו מיכל,
"זה כמו בסיפור על הדייג הזקן ודג הזהב", היא אמרה, "נשים, זה
עם שקשה לספק אותו, ככה זה..." והיא צודקת. רציתי לחבק אותה.
ככה זה, נשים זה עם חכם, שקשה לספק אותו. הדרך היחידה כנראה זה
לאסוף את כל השברים ולתפוס את עצמך בידיים. לנסות להיות חכם
יותר, יפה יותר, מנוסה יותר ולמצוא אהבה חדשה. זה לוקח קצת
זמן.
תחזיקו מעמד.