בריקוד איטי, שנינו בליל ירח מלא,
אחד נע חרש לתוך השני.
מנגינה פנימית בדממת לילה בהיר,
רגועה כקצב גל-ים הרודף את קודמו.
מכתיבה את קצב אהבתנו,
וכל חלק בהליך התמזגותנו.
זרועותיך המלטפות שערי, ממיסות את גופי
המתחדש ופורץ לידייך, לעיצוב הסופי.
מתעטף בתחושת שלמות שמימית,
עת לחשת חרש באזני, "אהבתי".
סופגים זו את זה לנצח שם עמדנו,
וכבר לא שנים שם רקדנו,
אלא אחד מושלם, היינו יחד על חוף ים.
לראשונה אז הבנתי, לך אני, לעולם