דניאל רד / סוף הסיפור |
בצליל מצלצל ורץ.
מעורר בי זיכרונות מהעבר.
איך ישבנו בחוף כל יום עד מאוחר.
שיחות אל תוך הלילה עמוס כוכבים.
שהיו כמו ניצוצות אהבה רבים.
היינו יחד היה לנו טוב.
עד, שהלב החל לכאוב.
כאשר עזבת והלכת עם אחר להיות.
נותרתי אני על החוף, שבור, לים לצפות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|