בבוקר לקום, כשאינך לידי
גופך איננו שם לצדי;
קרירות מנוכרת בלילה של סתיו,
כל אלה צורבים, כמו אש עכשיו.
געגוע ליד מלטפת פני,
בבוקר עיניך מחייכות אלי,
מתיקות שפתיך המנשקות את גופי,
לחישה עדינה באזני, אהובי.
אז כהר געש ממקור קדמוני,
יצר נושן כחום פנימי
פורץ למעלה שורף הכול,
על חשק עמוק להתגבר לא יכול. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.