טל אחיטוב / בן |
אני מרגיש שמאוחר מדי,
ואולי אני טועה,
אני יודע שאני מצטער,
אבל על מה לא זוכר,
אני זוכר שהיינו חברים,
ויודע שלא לתמיד,
אני מנסה לבקש סליחה,
אבל ממך לא תהיה תשובה,
רק מצבה דוממת של חייל,
ועכשיו רק בזכרון -
אתה חי.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|