שקוע בקרקעית. ומנסה להתרומם למעלה, לצוף מעל פני המים ולנסות
להגיע לחוף מבטחים, אך משום מה אני כבד מדי, אני לא מצליח
לצוף. אני נשאר בקרקעית. אני מנסה לחפור באדמת הקרקעית, אולי
אצליח להגיע לצד השני של העולם אבל הקרקעית לא נגמרת. אני יושב
מיואש ומתחיל לדמיין איך העולם צריך להראות איפה המקום שלי
צריך להיות. איפה אני רוצה להיות. מה אני רוצה לעשות. ואז לפתע
אני נעלם ומופיע במקום מסוים. כשאני פותח את עיני אני מזהה את
המקום - זה החדר שלי. המקום בו שקעתי בו לאחרונה, במה שנקרא
רחמים עצמיים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.